בית הספר האידיאלי ייהנה מאקלים חינוכי מיטבי בזכות מגוון רחב של מאפיינים: צורתו, שבאסתטיקה שלה הושקעה תשומת לב רבה; סגנון הניהול, המכוון למידה רבה מאוד של חופש עשייה לכולם; רמת אמון גבוהה בין הרבדים השונים של אוכלוסייתו; איכותם הגבוהה של החונכים-מורים; תחושה חזקה של שייכות ומעורבות בקרב התלמידים; ורצון של כולם ללמוד ולהתפתח.
כל הכתוב כאן בלשון זכר מתייחס באותה מידה לכל המינים.
נדלה מתוך אתר גלובס:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001352355
האפשר?
תארו לעצמכם שבעוד עשור יתפרסמו באחד העיתונים ראיונות עם תלמידי עבר של בית הספר האידיאלי. נ' תאמר שהיא בוגרת המחזור הראשון, והיא זוכרת ויכוחים מרים בשאלה אם יש לו סיכוי; ש' יאמר כי בית הספר אכן היה בית חלומותיו, ולדעתו אין צורך להתקדם ממנו למשהו אחר; ד' יזכור את האפשרויות שלו ללמוד ולהבין מה חשוב עבורו, במה הוא טוב, ואת שיטות הלמידה; מ' תשתף ותספר כי שנים לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר האידיאלי מעניין אותה לדעת מי גיבש את הרעיונות החינוכיים שלו; ג' תיזכר שבילדותה לא היה לה שום סיכוי להתאים לשום בית ספר, בשל בעיות קשב וריכוז קשות, וכאן ממש "הצילו אותה", כדבריה; אתם זוכרים, ישאל י', כיצד היינו שרים את המנון בית הספר? "פנינו אל השמש העולה".
כיתות הלימוד הקבועות ימנו כ-15 תלמידים. כיתה קטנה מאפשרת דרכי פעילות עשירות ורבות-כיוונים, שאינן אפשריות בכיתות שמספר התלמידים בהן כפול. זו כיתה אינטימית, שבה כולם מכירים היטב זה את זה, ובעיקר מכירים בשונות שביניהם ומכבדים אותה.
כיתות הלימוד הקבועות ימנו כ-15 תלמידים. כיתה קטנה מאפשרת דרכי פעילות עשירות ורבות-כיוונים, שאינן אפשריות בכיתות שמספר התלמידים בהן כפול. זו כיתה אינטימית, שבה כולם מכירים היטב זה את זה, ובעיקר מכירים בשונות שביניהם ומכבדים אותה.
כיתות קטנות
בית הספר האידיאלי יהיה 12 שנתי, מכיתה א' ועד גמר התיכון. אף שבישראל של המאה ה-21 יש סוגים שונים של בתי ספר (ביאליק, 2020), בית הספר האידיאלי לא יהיה זהה לאף אחד מהם, אבל כל אחד מהם יתרום לו ויעצב בו דבר-מה. כיתות הלימוד הקבועות ימנו כ-15 תלמידים1 (הטווח הוא בין 12 ל-18). כיתה קטנה מאפשרת דרכי פעילות עשירות ורבות-כיוונים, שאינן אפשריות בכיתות שמספר התלמידים בהן כפול. זו כיתה אינטימית, שבה כולם מכירים היטב זה את זה, ובעיקר מכירים בשונות שביניהם ומכבדים אותה. אבל יהיו גם שלושה חדרי הרצאות גדולים שבהם ניתן להאזין למחנכים או לחניכים שמרצים בפני עשרות תלמידים. תוכנית מבוקשת מאוד עתידה להיות "טד אידיאלי", שבה יוצגו רעיונות מיוחדים או חידושים פרי עבודתם המשותפת של מורים ותלמידים. בבית הספר יהיו קצת פחות מ-700 תלמידים, וצוות החונכים יכלול מאה אישה ואיש. בית הספר יהיה פעיל שישה ימים בשבוע, אבל כל תלמיד ילמד ארבעה ימים בלבד. כל התלמידים יהיו חייבים להשתתף בקורסים בנושאי קיימות, ובפעילות אזורית בתחום זה.
אוכלוסיית בית הספר תהיה מגוונת ותכלול יהודים וערבים, חילונים ודתיים (קשה לנבא את השתלבות החרדים בשלב זה), הבאים מרבדים כלכליים-חברתיים שונים ומרמות הכנסה גבוהות ונמוכות. גם ילדים בעלי בעיות פיזיות או נפשיות מכל הסוגים יהיו חלק מובנה מכיתות האם. למותר לציין שזהו בית ספר רב-תרבותי, שבכל כיתה בו יש מגוון אנושי רחב. הביקוש ללמוד בבית הספר צפוי להיות גדול מן ההיצע, ולכן הקבלה אליו תיעשה באמצעות הגרלה. קשה לקבוע סדר קבלה אחר, שכן רישום על ידי ההורים מתחיל כבר בתחילת הגן. לילדי המורים לא תהיה עדיפות על פני אחרים, וגם הם ישתתפו בהגרלה.
חזון ישן וטוב
החזון של בית הספר האידיאלי יתבסס על שני מקורות בסיסיים: הראשון הוא מגילת העצמאות, שבה מופיעה הפסקה החשובה:
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹוד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְויוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.
המקור השני הוא 11 מטרות החינוך כפי שנקבעו בחוק חינוך ממלכתי בשנת 2000. שני הטקסטים, מגילת העצמאות ו-11 מטרות החינוך, משלימים זה את זה. למשל, שתי המטרות הראשונות מתוך ה-11 הן אלה: (1) לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו; (2) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל [מגילת העצמאות] ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים.
עינינו הרואות, שני המקורות מתאימים ברוחם זה לזה, ואם מטרה אחת מכוונת לעם ישראל וליהודים, הרי מטרה אחרת מכוונת אל המיעוט הערבי שבמדינה. המטרות הללו תהיינה רשומות על פלקט צבעוני בכל כיתה, ופעם בחודשיים ייקראו מחנכי הכיתות לעסוק בהן באופן שיובנו, וניתן יהיה בהזדמנויות כאלה לקיים עליהן דיון ביקורתי.
ובעוד משהו מאמין בית הספר אמונה עמוקה: שהתלמידים צריכים לבוא בשעריו כדי ליהנות מעיסוקיהם בו – כאן ועכשיו. הם לא יבואו לכאן כדי לסבול מעשייה חסרת עניין "לטובת הימים הבאים" (דוגמת לימודי תִכנות מחייבים, לצורך יציאה לשוק העבודה בעוד שנים רבות). בית הספר האידיאלי משוכנע כי תשוקה לעשייה ולידע שיש בהם הנאה ועניין בהווה תנביט את כל הדרוש לילד הצעיר או המתבגר גם עבור העתיד.
אוכלוסיית בית הספר תהיה מגוונת ותכלול יהודים וערבים, חילונים ודתיים, הבאים מרבדים כלכליים-חברתיים שונים ומרמות הכנסה גבוהות ונמוכות. גם ילדים בעלי בעיות פיזיות או נפשיות מכל הסוגים יהיו חלק מובנה מכיתות האם. למותר לציין שזהו בית ספר רב-תרבותי, שבכל כיתה בו יש מגוון אנושי רחב.
החופש – עיקרון מוביל
אין מדובר בחופש מעשייה או ב"חופש הגדול", אלא בחופש לצורך עשיית דברים בעלי משמעות – עם אחרים יחד, או לבד. החופש הזה מרחיק לכת יותר מן הכללים הדמוקרטיים, ויש בו אף ניחוח אנרכיסטי. מרבית הפעילות מתבצעת במסגרת הכיתות הקטנות, והחופש בהן יאפשר מרחב לעשייה סקרנית שבאה מהנאה. כאן יש גם מידת השפעה של החינוך הביתי. "בחינוך הביתי המובנה האחריות על הלמידה היא של ההורה ואילו בחינוך [הביתי] החופשי האחריות על הלמידה היא של הילד" (אדרי ודאהן כלב, 2018). בבית הספר האידיאלי אנחנו נמצאים בשניהם. וברור ההבדל: בכיתה מתקיימת אומנם תרבות נרחבת של חופש, אבל להבדיל מן החינוך הביתי – כאן יהיו הרבה עבודת צוות והדרכה מסודרת של איש מקצוע בוגר.
היבט חשוב נוסף של החופש יהיה הזכות וההזדמנות לשמוע הכול ולדון בכול ללא מגבלות ביורוקרטיות. הרצאות של באים מן החוץ יחייבו דיון פנימי משלים. עם זאת, לא תתאפשר כניסה של מרצים מסיתים ושונאי אדם. לבית הספר האידיאלי יהיה עניין בתהליך החינוכי כאן ועכשיו, בלי להתנבא בדבר תוצאותיו בנוגע לכל פרט. "דמות הבוגר" האידיאלית של בית הספר היא פועל יוצא של המטרייה הערכית שהוצגה לעיל. מובילי החינוך יודעים היטב שהאנשים הצעירים משתנים עם בגרותם ומשילים מעצמם, לעיתים באופן מרחיק לכת, את דמותם כאשר היו תלמידים.
מה יקרה שם?
בבית הספר האידיאלי לא ישתמשו במילים "דרכי לימוד" ו"דרכי הוראה", כיוון שכל הפעילויות בו תיחשבנה שוות ערך. אין תחום דעת או סוג "אינטליגנציה" חשובים יותר מאחרים (רובינסון, 2011), ומי שיקבע את סדרי העדיפויות של הפעילות יהיו התלמידים עבור עצמם. יום הפעילות יתחיל ב-8:00, אף שבבית הספר היו מעדיפים שעה מאוחרת יותר, אך הדבר יימנע ודאי בשל תנאי העבודה של חלק מן ההורים. לא תתקיים פעילות קבועה מעבר לשעה 14:00, ובית הספר יקפיד שלא "להעמיס" שעות רבות מדי, שמא ימאיס עצמו על הבאים. שעת למידה סטנדרטית תימשך 60 דקות, וביום שבו נמצאים בבית הספר תהיינה שש שעות כאלה, כולל ההפסקות. במהלך ארבעת ימי בית הספר יש 24 שעות. עם זאת, תלמידים רבים יגיעו ודאי גם בימים אחרים, לקדם בו פעילויות שונות שבאות מאהבה.
תארו לעצמכם את תחומי הדעת מסודרים בשמונה "אשכולות": עברית ואנגלית; הפסקות; אומנויות; מדעי החברה והרוח; מדעי החיים ומדעים מדויקים; מתמטיקה; קיימות; וכישורים בשיעורי מחנך. ההפסקות יכולות לתפוס עד 20% מפעילות הכיתה, והן נחשבות לתחום דעת כיוון שבהן מתרחשת עיקר האינטראקציה החברתית. כל כיתה תחליט לעצמה אילו אשכולות ילמדו החניכים בכל שליש של השנה. התנאי הוא שבכל שנה יבואו לביטוי כלל האשכולות. הפעילות הכיתתית תתנהל בשישה ערוצים: שאילת שאלות וחשיבה ביקורתית, יצירתיות, למידת חקר, הערכה עצמית, פעילות חברתית, ופרסונליזציה (התאמה אישית). מקצועות החובה השבועיים יהיו שלושה: עברית ואנגלית עד כיתה י"ב, ומתמטיקה עד כיתה ט'. את אלה ילמדו במסגרות גדולות, והמתקשים יקבלו עזרה אישית. המעוניינים בשפה הערבית יוכלו ללמוד אותה במסגרות רב-כיתתיות ורב-גילאיות.
רצוי, כך נראה, לתאר בקצרה את כל אחד מששת הערוצים שלעיל. יכולתם של התלמידים לשאול "שאלות טובות" מתורגלת כיום רק מעט, ובבית הספר האידיאלי יוקדש לה זמן רב. שאלה טובה מובילה לחשיבה ביקורתית – למשל, "באיזו מידה יכולים התלמידים לעשות דברים משמעותיים ביחס להתחממות הגלובלית?" (פרנק, 2017). היצירתיות עוסקת בפיתוח הדמיון של התלמיד ובחשיבה מפתיעה כדי ליצור דברים חדשים ומעניינים (אלכסנדר ושושני, 2016; רובינסון, 2013, עמ' 27). למידת חקר יוצאת משאלה, והתלמידים עובדים, בדרך כלל בקבוצות, בחיפוש אחר התשובה. ללמידת חקר יש גִרסאות שונות, אבל מהותה אחת: להבין מהו חקר (יפה, ללא תאריך) ולהציג תשובה לַשאלה בפני קהל, גם תשובה שאומרת – עדיין איננו יודעים.
הערכה עצמית היא שלב שבו המשוב של הפרט לעצמו (רצוי עם חונך או עמית) מחליף את המדידה, הציונים וההערכה הניתנים מטעם אחרים (פרנק, 2021). הפעילות החברתית תוצג בהרחבה בפִסקה הבאה. הפרסונליזציה מתכוונת לעבודה על הנטיות והחוזקות של כל ילד בנפרד; הוא אינו אחד מקבוצה רבת-משתתפים נטולי פנים (ברוסקו, 2019).
החונכים והתלמידים – רבים מכנים את התלמידים "חניכים" – יבצעו פעילויות מעשיות, הנבדלות מן העשייה (הלמידה) התאורטית. בבית הספר האידיאלי הפעילות המעשית המרכזית תהיה החונכות של בוגרים את הצעירים, רכיב שפותר חלק נכבד מן הצורך בתוספת מורים הנדרשים לכיתות הקטנות. פעילות אחרת היא בקהילה, והיא מכוונת בעיקרה להיבטים שונים של נושא הקיימות, שנרחיב בו בהמשך. תחום פעילות מרכזי שלישי הוא הכנת אירועים שונים בבית הספר: ציון מועדים, ספורט, הפסקות פעילות, דיונים ציבוריים ועוד. המורים והתלמידים ייסעו מעת לעת להתארח בבתי ספר בעלי אפיונים שונים, כדי לשאוב מהם רעיונות שעשויים להתאים לצורכי בית הספר האידיאלי ולהוסיף לו.
בית הספר האידיאלי מאמין באמונה שלמה כי התלמידים צריכים לבוא בשעריו כדי ליהנות מעיסוקיהם בו – כאן ועכשיו. הם לא יבואו לכאן כדי לסבול מעשייה חסרת עניין "לטובת הימים הבאים". בית הספר האידיאלי משוכנע כי תשוקה לעשייה ולידע שיש בהם הנאה ועניין בהווה תנביט את כל הדרוש לילד הצעיר או המתבגר גם עבור העתיד.
הקיימות
אין מקריות בעובדה שזו הפעם השלישית שאנחנו מזכירים את הקיימות. האיום על מצבם של החי והצומח על פני כדור הארץ הולך ומחמיר. כדור הארץ כבר החליף בעבר אוכלוסיות שונות, בזמנים של קור או חום קיצוניים, אבל לראשונה הוא עומד להחליף את המין האנושי. מרבית המדענים מסכימים ביניהם על העובדות הקשות: האיום עלינו הוא חמור, והולך ומחמיר כל העת (Harris, 2021). בית הספר האידיאלי יקפיד לזכור שמדובר כאן בעתידם ובחייהם של תלמידיו, ויפעל עם אחרים לקדם חקיקה – שהותחל בה כבר בארצות אחרות – שעניינה למידת חובה של התחום ופעילות מעשית להפחית התחממות. כפי שנכתב למעלה: כל התלמידים ישתתפו בלמידה ובפעילות, בהתאם לגילם וליכולותיהם.
המורים
מכנים אותם בשמות שונים: מורים, חונכים, מחנכים, מדריכים, מלווים. כל השמות האלה טובים, בתנאי שהם עברו את ההכשרה המתאימה הדרושה לפעילות בבית הספר האידיאלי. החונכים – אשתמש כאן במינוח הרווח – הם כולם מחנכי כיתות, וההפרדה בין "מורים מקצועיים" ל"מחנכי כיתות" בדרך כלל אינה קיימת (זמרי, 2020). לכל חונך יש תחום דעת שבו התמחה בתקופת הכשרתו, כך שהוא יהיה גם מורה במקצועות החובה שבהם לומדים יותר תלמידים יחד. אולם בכיתתו חייב החונך להיות אדם שהוכשר לעסוק בתחומי רגש וחברה (SEL); בתחומי כישורים, שאת חלקם הזכרנו קודם; ובהנחיית פעילות חקר.
תחומי רגש וחברה הם בעלי כיוונים רבים, ונדרשת הכשרה אישית רבה כדי שהיכולת להתמודד עם הכיוונים הללו תהיה טבעית (שפרלינג, 2018). ייתכן שהנושא המורכב ביותר בין אלה, אבל בעל חשיבות שאי-אפשר להגזים בה, הוא החינוך המיני, או החינוך ל"יחסים". בעידן סרטי הפורנו, שגם לצעירים-מאוד יש גישה אליהם, נעשה החינוך המיני מורכב במיוחד. מרבית ההורים אינם יכולים לעסוק בנושא זה, שאינו מתאים למערכות היחסים הבין-דוריות שבתוך המשפחה. לעומת זאת, המחנכות והמחנכים כולם יוכשרו להבין כיצד להתמודד עם הנושא הרגיש. את מרבית הדיונים בנושאי חברה ורגש ייזמו החניכים, והדיון בהם, מטבע הדברים, יהיה חופשי וער. החונך יעודד את חניכיו לשאול "שאלות טובות" ולהוביל את השיחה בכיוונים מגוונים. למותר לציין את הצורך בהתאמה-לגיל של כל נושא ונושא.
תעודת סיום
בית הספר האידיאלי היה נכון להסתפק בשתי בחינות סיום ("בגרות") בלבד – בעברית ובאנגלית, שהן "כלי עבודה" לכל למידה, ואף בציונים של "עבר" "לא עבר" בבחינות הללו (עם אופציה להיבחן שוב) – אבל הוא מביא בחשבון חששות קיימים. החששות מכוונים לשאלות המוטיבציה והנשירה האפשרית של חלק מן התלמידים מבית הספר בשלב החטיבה העליונה. אי-לכך, אף שהחששות הללו אינם ממשיים לדידו – כיוון שהוא צופה למידה מלאת עניין ואתגרים, ונוסף על כך התלמידים נדרשים במעברים שונים בחייהם להציג תעודת סיום של 12 שנות לימוד – בית הספר האידיאלי החליט לאמץ זמנית את המודל הפיני של הבחינות: "בחינות הבגרות כוללות לפחות ארבע בחינות; אחת מהן, הבחינה בשפת האם של המועמדים, היא חובה לכולם. מעבר לכך המועמדים בוחרים שלוש בחינות חובה מתוך הארבע: בחינה בשפה לאומית שנייה [שוודית], בחינה בשפה זרה [כמו אנגלית], בחינה במתמטיקה, ובחינה אחת בנושאי הומניסטיקה ומדעי החיים יחד" (Matriculation Examination, 2021).
הבחינות בפינלנד מתקיימות בשלושה מועדים: בקיץ של סוף י"א, בחורף ובקיץ של י"ב, אבל אפשר לסיים את כולן במועד אחד. הן מתקיימות בדיגיטציה מלאה מאז 2019. המשמעות היא שהתלמידים יכולים לגלוש באינטרנט במהלך הבחינה ולהוסיף לתשובותיהם חומרים דוגמת תמונות, סרטים וקול. המחשב הנייד שהם משתמשים בו מצויד במגוון אפליקציות שבהן השתמשו גם בתהליך הלמידה, ואפשר להיעזר בהן ולהעשיר את התשובות. התלמידים כמעט שאינם נדרשים להקדיש זמן מיוחד להכנה לבחינות, שכן הן משתלבות בתהליכי הפעילות הכללית שלהם בבית הספר. בשלב הבא, לאחר שיירגעו החששות, יחזור בית הספר האידיאלי להסדר המקורי של שתי הבחינות, כפי שהעדיף לעשות מלכתחילה.
בבית הספר האידיאלי לא ישתמשו במילים "דרכי לימוד" ו"דרכי הוראה", כיוון שכל הפעילויות בו תיחשבנה שוות ערך. אין תחום דעת או סוג "אינטליגנציה" חשובים יותר מאחרים, ומי שיקבע את סדרי העדיפויות של הפעילות יהיו התלמידים עבור עצמם.
למידה מרחוק ולומד עצמאי
בית הספר יעודד למידה מחוצה לו, מתוך מגוון הקורסים המוצעים באינטרנט או באתר בית הספר. למידה מרחוק היא בסיס חשוב לטיפוחו של לומד עצמאי. עם זאת, בית הספר האידיאלי יטפח תרבות – החשובה לכל אדם – להיות לומד עצמאי גם במסגרת שיעוריו. זוהי, יכולת נרכשת אשר יש לתרגל ולפתח אותה מתוך מודעות, במסגרת הכיתה. היא תלויה במאפייני הלומד (מוטיבציה, מיומנויות ומחויבות), אך לא פחות מכך – במנחה ובתנאים: מודעות למאפייני הלומד העצמאי, הקניית הכלים המתאימים והמיומנויות הרלוונטיות, ותמיכה בתהליך במסגרת הכיתות הקטנות. כל אלו יהפכו את המפגש בין הלומד, המנחה המלמד ותהליך הלמידה לתוצר שרמתו גבוהה (רחמים, 2021). למידה עצמאית מאפשרת ללמוד בכל מקום, ובד בבד מתעשרת מכל מקום.
החשוב מכול: אקלים חינוכי
בית הספר האידיאלי ייהנה מאקלים חינוכי מיטבי, אשר יושפע ממגוון רחב של מאפיינים: צורתו של בית הספר, שבאסתטיקה שלו הושקעה תשומת לב רבה גם אם אינו מבנה חדש; סגנון הניהול, המכוון למידה רבה מאוד של חופש עשייה לכולם; רמת אמון גבוהה בין הרבדים השונים של אוכלוסיית בית הספר ובינו לבין סביבתו; איכותם הגבוהה של החונכים-מורים; תחושה חזקה של שייכות ומעורבות בקרב התלמידים; עבודת צוות ואינטראקציה ברמה גבוהה בין חבריו; רצון של כולם ללמוד ולהתפתח; קשר חם עם ההורים ושיתופם בהחלטות עקרוניות ומעשיות חשובות; וקשר משמעותי עם הקהילה.
בית הספר האידיאלי 2026 הוא מודל שצפוי לקרום עור וגידים. רשמו ביומן, ודאגו להצטרף בזמן. לא ירחק היום.
מקורות
אדרי, א' ודהאן כלב, ה' (2018, 9 באוקטובר). האם בחינוך הביתי יש חופש כל השנה? בחינת דרכי ההוראה בחינוך הביתי. חוקרים @ הגיל הרך, 8.
אלכסנדר, ג' ושושני, י' (2016). לצייר להם כבשה? רסלינג.
ביאליק, ג' (2020). בתי ספר ייחודיים. מכון מופ"ת.
ברוסקו, ר' (2019, 7 במרץ). למידה מותאמת אישית: כך עושים זאת באופן מיטבי. הגיע זמן חינוך.
זמרי, ד' (2020). מפגש בגובה הלב: חונכות דיאלוגית בבית הספר הדמוקרטי בחדרה. מניפה.
יפה, ר' (ללא תאריך). תהליך החקר. מכון ברנקו וייס.
פרנק, א' (2017). לשאול נכון בכיתה. אי-פבליש.
פרנק, א' (2021, 21 במרץ). הלאה הציונים. אלכסון.
רובינסון, ק' (2011). המקום הנכון: למה חשוב לעשות את מה שאוהבים. תרגום: שרון פרמינגר. כתר.
רובינסון, ק' (2013). לצאת מהקווים: סודות החשיבה היצירתית. תרגום: יוסי מילוא. כתר.
רחמים, ש' (2021, 12 בינואר). לנסות, לשאול, להיכשל ולהצליח: 10 דרכים לטיפוח לומד עצמאי. הגיע זמן חינוך.
שפרלינג, דניאל (2018, אוגוסט). למידה חברתית רגשית: מיפוי מושגי, בסיס תיאורטי ואמפירי. ל' יוספסברג בן-יהושע (עורכת). סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת צוות המומחים לנושא טיפוח והטמעה של למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך. מרכז המידע, מכון מופ"ת.
Harris, R. (2021, June 29). Climate explained: How the IPCC reaches scientific consensus on climate change. The Conversation.
Matriculation Examination (2021, July 14th). Matriculation Examination.
